30/03/15

עמדת ממונה: תשלום גוף מוסדי לבעל רישיון - הבהרה            
 
 
ביום 18 בינואר 2015 פורסמה עמדתי לפיה תשלום דמי עמילות לבעל רישיון שנגזר מדמי הניהול שגובה הגוף המוסדי מהלקוח, באופן שבו ככל שדמי הניהול גבוהים יותר, דמי העמילות שמשולמים לבעל הרישיון יהיו גבוהים יותר, הוא פסול, ואינו עולה בקנה אחד עם החובות המוטלות על חברות מנהלות של גופים מוסדיים ועל בעלי רישיונות בהתאם לסעיף 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ולסעיף 15 לחוק הפיקוח על שירותים פנסיוניים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה- 2005. משכך, ברי כי על הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח הפנסיוני לפעול באופן מידי לשם תיקון החוזים שמסדירים את תשלום דמי העמילות באופן שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ומובן שלא ניתן לחתום על הסכמים חדשים באופן שמנוגד להוראות האמורות.
 
בכל הנוגע להפרת החובות של החברות המנהלות מצאתי לנכון להבהיר את עמדתי לפיה במצב דברים שבו חברה מנהלת משלמת דמי עמילות באופן שיוצר העדפה מובנית של האינטרס האישי של בעל הרישיון על פני האינטרס של הלקוח לשלם בעבור מוצר מסוים דמי ניהול נמוכים ככל שניתן, יש משום הפרת החובות שמוטלות על החברה המנהלת בכל הקשור למתן שירותים לעמיתים ולמילוי שאר תפקידיו של הגוף המוסדי, ובכלל זה: קביעת דמי העמילות שמשולמים לבעל רישיון. עם זאת, אין באמור כדי לשנות מעמדתנו לפיה חברה מנהלת של גוף מוסדי רשאית לקבוע דמי ניהול דיפרנציאליים וזאת עד לגובה התקרה המרבית הקבועה בדין.
 
בנוסף, בנסיבות העניין, ובהתחשב, בין השאר, בהיקפה של הפרקטיקה הקיימת והצורך בשינוי מערך החוזים הקיים, אציין כי אין בכוונתי להפעיל את סמכויות האכיפה הנתונות לי בכל הקשור לפעולת  הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח הפנסיוני ביחס ללקוחות שצורפו לגופים המוסדיים לפני פרסום העמדה ואף בתקופה הסמוכה שלאחריה לפי מערך החוזים שהיה קיים במועד פרסומה.
 
 
 01/05/2015
 
קצבת נכות בקרן פנסיה במקרה של זכאות לקצבה ממקור אחר
לפי סעיף 39(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה - 2005 ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, .
  1. כללי
קרן פנסיה חדשה משלמת לעמית הזכאי לכך קצבת נכות בקרות אירוע מזכה. מטרת קצבת הנכות היא לספק לעמית מקור הכנסה חלופי במקרה שבו כושר ההשתכרות שלו נפגע ביחס לכושרו טרם קרות האירוע המזכה.
בתקנוני קרנות הפנסיה החדשות נקבעו כללים לעניין קיזוז קצבת נכות בשל קבלת קצבה ממקור חיצוני לקרן הפנסיה על מנת שלא לתת לעמית שהפך נכה כפל פיצוי בשל אובדן הכנסתו. כללים אלה שונים בין קרן לקרן בעילות שבגינן יש לקזז את קצבת הנכות ובאופן הקיזוז. עם זאת, ההנחות שלפיהן מתומחרות עלויות הכיסוי הביטוחי בקרנות הפנסיה, שנקבעות על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, זהות לכל הקרנות.
מטרת חוזר זה היא לקבוע הוראות אחידות לעניין התקבולים שיש לקזז בגינם את קצבת הנכות בקרן פנסיה ולעניין אופן הקיזוז.
  1. הגדרות
  2.  
  1. סכום קצבה ממקור אחר,  ובמקרה של קצבת נכה נצרך לפי סעיף 7 לחוק הנכים, סכום הקצבה שהיה משולם לו אילו קצבתו הייתה מחושבת לפי סעיף 5 לחוק הנכים;
  2. היחס שבין ההכנסה הקובעת לבין ההכנסה שלפיה חושבה הקצבה ממקור אחר, או 1, לפי הנמוך מבניהם.
"הכנסה קובעת" - ההכנסה שלפיה מחושבת קצבת הנכות בקרן בהתאם להוראות תקנון הקרן;
"חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959;
"סכום קצבת נכות מלאה" - סכום קצבת הנכות המתקבלת מהקרן כאשר אין זכאות לקבלת קצבה ממקור אחר;
"קצבה ממקור אחר" - קצבה המשתלמת לעמית לפי אחד מאלה:
  1. פרק ה' (תאונות עבודה) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995;
  2. חוק הנכים;
  3. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה,  התש"ל – 1970;
  4. חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א – 1981;
  5. חוק שירות בתי-הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א – 1981.
 
"קצבת נכה נצרך" - קצבה לפי סעיף המשתלמת לפי סעיף 7 לחוק הנכים
"שיעור הנכות" - שיעור הנכות כפי שנקבע לפי תקנון הקרן.
  1. הגשת תביעה לקבלת קצבה ממקור אחר
  1. חברה מנהלת תודיע לעמית שעליו להגיש תביעה לקבלת קצבה ממקור אחר, אם נודע לה שלעמית נכות שבגינה מגיעה לו קצבה ממקור אחר. בנוסף, תודיע החברה המנהלת לעמית על ההשלכות לעניין גובה קצבת הנכות מהקרן אם העמית לא יגיש תביעה לקבלת קצבה ממקור אחר או אם לא יוגש ערעור על החלטת הגוף המשלם קצבה ממקור אחר, כמפורט בסעיף קטן (ב) להלן.
  2. במקרה שבו עמית הזכאי לקצבת נכות לפי תקנון הקרן לא פנה בתביעה לתשלום קצבה ממקור אחר תוך 45 יום מהפניית החברה המנהלת כאמור בסעיף קטן (א), או לא הגיש ערעור על ההחלטה בעניין הזכאות לקבלת קצבה ממקור אחר, בלא שניתנה לו הסכמת החברה המנהלת לאי הגשת ערעור כאמור, תשולם לו קצבת נכות בהתאם לסעיף 4(א)(1) להלן, כאילו הוא זכאי לקצבה בסכום מירבי ממקור אחר.
  1. קיזוז קצבת נכות ממקור אחר
  1. סכום קצבת הנכות שתשלם הקרן לעמית בקרן פנסיה, הזכאי לקצבת נכות ולקצבה ממקור אחר, בשל אותו אירוע מזכה, יהיה הסכום הגבוה מבין שני אלה, ובלבד שסכום קצבת הנכות שתשלם הקרן לא יעלה על הקצבה שמגיעה לעמית לולא הוראות סעיף זה:
    1. 25% מההכנסה הקובעת כשהיא מוכפלת בשיעור הנכות.
    2. 100% מההכנסה הקובעת כשהיא מוכפלת בשיעור הנכות בניכוי בסיס הקצבה לקיזוז.
  2. עד לקבלת החלטה בתביעה לקבלת קצבה ממקור אחר או החלטה בערעור אם הוגש, תשלם הקרן לעמית קצבה בסכום האמור בסעיף 4(א)(1) . 
  3. על אף האמור בסעיף קטן (ב), הקרן תאפשר לעמית שהגיש תביעה לקבלת קצבה ממקור אחר וטרם נתקבלה החלטה בתביעתו לקבלת קצבה ממקור אחר, לקבל מקדמה בסכום ההפרש שבין סכום קצבת נכות מלאה בקרן לבין סכום הקצבה לפי סעיף קטן (ב) (להלן – המקדמה) למשך ששה חודשים או למשך שליש מתקופת הנכות שנקבעה בקרן, החל ממועד תחילת תשלום הקצבה בקרן, לפי התקופה הקצרה מבניהן. על החברה המנהלת להודיע לעמית שקיימת אפשרות כי המקדמה שתשולם לו תקוזז כמפורט בסעיף קטן (ה) להלן.
  4. אם זכאי עמית לקבלת קצבה ממקור אחר, וסכום הקצבאות ששולמו לעמית מהקרן בתקופת תשלום המקדמה נמוך מסכום הקצבאות שהיה מגיע לו מהקרן בשל אותה תקופה על אף הזכאות לקבלת קצבה ממקור אחר, תשלם הקרן בסכום חד-פעמי ובתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, את הפער שבין הסכומים האמורים עבור החודשים שבהם שולמה קצבת נכות לפי סעיף קטן (ב), בניכוי המקדמה ככל ששולמה.
  5. אם זכאי עמית לקבלת קצבה ממקור אחר, וסכום הקצבאות ששולמו לעמית מהקרן בתקופת תשלום המקדמה עולה על סכום הקצבאות שהיה מגיע לו מהקרן בשל אותה תקופה נוכח הזכאות לקבלת קצבה ממקור אחר, תגבה הקרן את המקדמה ששולמה לעמית ביתר בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, מקצבאות הנכות העתידיות שהוא זכאי להן, אלא אם בחר העמית לשלם את המקדמה כאמור  באמצעות תשלום  לקרן. אם לאחר גביית החוב מהקצבאות העתידיות נותר סכום כספי שלא הוחזר לקרן מתוך תשלומי המקדמה ששולמה ביתר, תנכה החברה המנהלת סכום זה מהסכום הצבור שעומד לזכות העמית. במקרה שבו הסכום הצבור העומד לזכות העמית אינו מספק לכיסוי הסכום הכספי כאמור לעיל, תפעל החברה המנהלת לגביית סכום זה מהעמית בדרכים אחרות.
  1. תחולה
  1. הוראות חוזר זה יחולו על חברות מנהלות של קרנות הפנסיה החדשות.
  2. חברה מנהלת של קרן פנסיה חדשה תגיש לממונה תקנון עם השינויים הנדרשים בהתאם להוראות חוזר זה עד ליום 31 ביולי 2015.
  1. תחילה        תחילתן של הוראות חוזר זה ביום 1 באוקטובר 2015.

                                                                                                                         
 ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
חדשות ועדכוני חקיקה חשובים לייעוץ פנסיוני -ביטוח-  בחירה בלחיצה על אחד הנושאים מעלה העדכון לצפיה:
מלשינון הפנסיה - לא עוד פגיעה בזכויות הפנסיה של עובדים!

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, משיקה השבוע (2.6.15) את "קו הצדק הפנסיוני". שנועד להוות דרך התמודדות של שכירים עם מעסיקים המונעים מעובדיהם את החיסכון הפנסיוני המתאים ביותר לצרכיהם. מעתה, שכיר שיתלונן על התנהלות שאינה על פי חוק של מעבידו, חושף אותו לאפשרות לעונש חמור - מאסר או קנס כספי בסך עד 1,800,000 ש"ח. העברת המידע מטעם העובד נעשית באופן אנונימי. מה מגיע לכם ואיך דואגים לקבל את זה? על כך - במאמר שלפניכם.


זכותכם לבחור במוצר הפנסיוני המתאים ביותר לכם!
על פי חוק, זכאי כל אזרח במדינת ישראל (שכיר ושאינו שכיר), לבחור את המוצר הפנסיוני המתאים לו ולנהל בו את החיסכון שלו לתקופת הפרישה. הבחירה האישית במוצר הפנסיוני מאפשרת לחוסך לקחת בחשבון תכניות חיסכון אחרות שיש לו, את רמת ההכנסה כיום, את הצרכים המשוערים של המשפחה כעת וגם בעת הפרישה, לבחור מסלולים המתאימים לצרכים אלה, להתמקח על דמי הניהול ועוד ובודאי שהסתייעות בחברת ייעוץ פנסיוני שאינה עוסקת במכירות תמקסם הן את החיסכון שלו והן תבטל תשלומים חודשיים מיותרים..
לא תמיד מקפידים המעבידים לשמור על זכות זו של עובדיהם, כאשר הם מנהלים את החסכונות הפנסיוניים של העובדים באופן מרוכז או דואגים לקבלת הטבות עבור בית העסק - לעיתים קרובות על חשבון הטבות עבור החוסכים, למשל פגיעה משמעותית בסכום הנחסך בכל תכנית, ובהפרשות שיתקבלו בעת הפרישה.

בבמקרים רבים, סוברים המעסיקים הרוצים להיטיב עם עובדיהם, כי קבלת ייעוץ כולל או הטבות לכל עובדי הארגון (למשל דמי ניהול מופחתים), הינה מהלך נכון וראוי. בפועל - הוזלת דמי ניהול תוך מעבר לגוף מוסדי אחד או מכשיר פנסיוני מסויים, עלולים לפגוע בעובד ובמשפחתו פי עשרות מונים ביחס לשווי ההטבה. זאת - בשל אי התאמה מקצועית של תכנית החיסכון לצרכי הלקוח / עובד - לפי מאפייניו האישיים, צרכיו ורצונותיו.

והרי "ייעוץ קולקטיבי / ארגוני" - כבר נקבע בחוק שאינו ייעוץ פנסיוני ואסור להציגו ככזה!
 

כך נראה תמה התקופה בה יוצג בפני העובדים תהליך "ייעוץ פנסיוני -מטעם המעביד".

לא תמיד המעביד מכיר את זכויות העובדים בתחום הפנסיוני
כולנו מכירים את הכלל - אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. לעיתים קרובות בוחרים מעבידים ביודעין להגביל (באופן ישיר או עקיף, על ידי הצגה מגמתית של האפשרויות) את בחירת העובד בתכנית חיסכון לפנסיה על מנת לשמור על זכויות אישיות או ארגוניות אצל מנהלי תכנית החיסכון או המשווקים שלה - או מכל סיבה אחרת. העובדה היא, כי כ 75% מתכניות הפנסיה מנוהלות על ידי 4 חברות ראשיות והתחרותיות בין מוצרי הפנסיה השונים נמוכה - מפני שמי שבוחר הלכה למעשה את תכניות הפנסיה המוצעות לעובדים הוא לעיתים קרובות המעסיק, הפועל לעיתים מתוך אינטרסים אישיים, בין היתר משום הנוחות להעביר סכומים חודשיים לגוף אחד ולא למספר תכניות כפי שמצריכה התאמת התכניות ללקוח לשמירה על זכויותיו.
במקרים רבים, מעבר לקנסות הצפויים בחוק, צפוי המעביד/ הארגון לתביעה אזרחית משמעותית בהיקף של בין מאות אלפי שקלים למיליוני ₪ עקב נזק שנגרם למשפחת העובד.
עד היום, לא היה הרבה מה לעשות עם מעבידים כאלה - אולם מהיום - ניתן להתלונן על הפגיעה בזכויות ולקבל הגנה מלאה. 

לקו הצדק הפנסיוני -הגשת מידע למפקח בעילום שם 
 



התקשרו אלינו: 1-700-700-913
                                            הוזלת דמי ניהול
עדכונים :


תשלומים למקבלי קצבאות שיצאו מהארץ לתקופה ממושכת - טיוטה

 
 
בתוקף סמכותי לפי סעיף 39(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן- חוק קופות גמל), ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אני מורה כדלקמן:
 
  1. כללי
קרנות הפנסיה מנוהלות על בסיס ערבות הדדית בין עמיתי הקרן. בהתאם לכך, תשלום פנסיה לעמית שאינו זכאי לכך על פי תקנון קרן הפנסיה מבוצע על חשבון יתר עמיתי הקרן; זאת ועוד, תשלום שלא על פי הוראות תקנון קרן הפנסיה, מנוגד לסעיף 16(ג) לחוק קופות גמל, הקובע כי חברה מנהלת לא תקנה לעמיתי הקופה זכויות שלא בהתאם לתקנונה.
 
כאשר קיים ספק אם הקצבה משולמת למי שזכאי לה, על החברה המנהלת לפעול בהתאם לחובת הנאמנות שלה כלפי כלל העמיתים בקרן ולאמת את הזכאות לקבלת קצבה.
 
מטרת חוזר זה להסדיר את הליך הפנייה של חברות מנהלות של קרנות פנסיה למרשם האוכלוסין במשרד הפנים (להלן – מרשם האוכלוסין) בבקשה לקבלת מידע אודות מקבלי קצבאות שיצאו מהארץ לתקופה רצופה על מנת לאפשר לחברה המנהלת לאמת את זכאותו של מקבל הקצבה. בנוסף, נקבעו בחוזר מקרים בהם על החברה המנהלת לדרוש ממקבל הקצבה להמציא אישור חיים לשם המשך תשלום הקצבה בעת השהייה בחו"ל.
  1. הגדרות
     "אירוע מזכה" – אירוע בשלו קמה למקבל קצבה זכאות לתשלום קצבה.
"יציאה רצופה מהארץ" – יציאה מהארץ לתקופה רצופה העולה על חצי שנה.
"מקבל קצבה" – מי שמקבל מקרן פנסיה קצבת נכות, קצבת שאירים או קצבת זקנה.
  1. מידע אודות יציאה רצופה מהארץ
חברה מנהלת תפנה למרשם האוכלוסין בבקשה לקבלת מידע בנוגע ליציאה רצופה מהארץ של מקבל קצבה  . פניה כאמור, תיערך אחת לחצי שנה לכל הפחות.
  1. אישור חיים למקבל קצבה
  1. חברה מנהלת תקבל אישור חיים מכל מקבל קצבה שקיים לגביו מידע כי הוא יצא מהארץ לתקופה רצופה באמצעות טופס אישור חיים החתום על ידי קונסוליה ישראלית.
  2. חברה מנהלת רשאית לקבוע נוהל פנימי לאימות מקבל קצבה שטרם יציאתו מהארץ הודיע לחברה המנהלת על יציאתו והעמיד לרשות החברה המנהלת פרטים ליצירת קשר. נוהל לאימות כאמור יחול לגבי מקבל קצבה למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת. לאחר תקופה זו יידרש מקבל הקצבה להמציא אישור חיים כאמור בסעיף קטן (א) לעיל.
 
  1. תשלום קצבה למקבלי קצבאות שיצאו מהארץ לתקופה ממושכת
  1. בעת תשלום הקצבה הראשונה תודיע החברה המנהלת לכל מקבל קצבה על הוראות הדין ונהליה לעניין יציאה רצופה מהארץ. החברה המנהלת תשלח הודעה כאמור לכל מקבל קצבה בתוך שלושה חודשים ממועד פרסום חוזר זה.  
  2. חברה מנהלת לא תעביר תשלומי קצבאות למקבל קצבה שקיים לגביו מידע כי הוא יצא מהארץ לתקופה רצופה ולא המציא לחברה המנהלת אישור חיים, עד להמצאת אישור חיים לפי סעיף 4.
  3. המציא מקבל הקצבה אישור חיים לקרן, יועברו תשלומי הקצבאות בעד התקופה שבה הופסקה העברת התשלומים כשהם מעודכנים לפי הוראות תקנון הקרן.
 
  1. תחולה
הוראות חוזר זה יחולו על חברה מנהלת של קרן פנסיה.
  1. תחילה
תחילתו של חוזר זה ביום 1 ביולי 2015


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


 
09082015

 

חוק ההסדרים הכולל רפורמות משמעותיות בעולם הביטוח הפנסיוני אושר הבוקר בממשלה.

לחברי הכנסת ניתנת אפשרות להעלות התנגדויות במשך שלושת החודשים הבאים למהלכים  המשפעים באופן דרסטי על היחסים בין המבוטחים, הסוכנים , המעבידים והגופים המוסדיים וחברות הביטוח..




עפ"י כוונת האוצר באוצר ינותק הקשר בין הייעוץ או השיווק הפנסיוני המסופקים לעובדים לבין שרותי התפעול המסופקים למעביד.
לא תינתן עוד אפשרות למעסיק לקבוע לעובד מי הסוכן הפנסיוני ולעובד תינתן אפשרות בלעדית לבחירת סוכן או יועץ (או שניהם) והחלטה עצמאית לגבי מבנה הביטוח והפנסיה.
כמו כן נקבע כי אין להתנות את צירופו של עובד לתכנית פנסיונית או ביצוע פעולות ושינויים באמצעות בעל רישיון מסוים ולא במתן הטבות מסוגים נוספים לעובד בכדי שיבחר בבעל רישיון מסוים.

חברות ביטוח-גופים מוסדיים  לא יוכלו להעניק טובת הנאה לסוכנים עבור שיווק מוצרים, למעט תשלום עמלות ההפצה

במידה ויבחר עובד לבצע עסקה או לשנות תכנית באופן ישיר מול הגוף המוסדי (חברת הביטוח) , לא יהיה מחויב בהסתייעות בסוכן בעל רישיון שיווק או בבעל רישיון ייעוץ פנסיוני (שמקבל עמלות הפצה ומבצע פעולות מול הגופים עבור הלקוח – בניגוד לחברות ייעוץ שאינן מקבלות עמלות הפצה מהגופים) וכך לחסוך בעלויות



במטרה לצמצם את הטבת המס לחוסכים בעלי  היקף חיסכון גבוה, תופחת תקרת הטבת הניכוי מהשתכרות ( בעת הפרשה לביטוח פנסיוני ) מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק ל-3פעמים השמ"ב "
כלומר הטבת המס תינתן מעתה רק עבור מי שיפקיד עד 28,800 שקלים בחודש לביטוח פנסיוני וגמל, ולא כ-38,400 ש"ח עד היום.
 

כמו כן כלולה בהצעה השוואת ההפרשה לפנסיה תקציבית לזו של הפנסיה הצוברת. מ-2% ל-7%, (מי שמשתכר פחות מהשכר החציוני במשק ימשיך להפריש כמקודם, ומי ששכרו נע בין השכר החציוני לשכר הממוצע במשק, יפריש 4%