ייעוץ פנסיוני עם קבלת עמלות הפצה לעומת ייעוץ אובייקטיבי לחלוטין
בשנת 2005 נקבע בסיוע רפורמת בכר בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים כי ייעוץ פנסיוני יכול להינתן אך ורק על ידי מי שלמד, הוסמך כיועץ פנסיוני וקיבל רישיון  (ולא, למשל, על ידי סוכן ביטוח או משווק פנסיוני ללא רישיון לייעוץ פנסיוני).
חשוב לציין כי ברור שבחוק נקבע שבעל רישיון סוכן/משווק אינו יכול לקבל רישיון יועץ פנסיוני!
מבין היועצים הפנסיוניים ניתן להבדיל בין שני סוגי ייעוץ פנסיוני – בעל רישיון המאפשר קבלת עמלות מטעם הגופים הפיננסיים (כמו הבנקים ותאגידי ייעוץ נוספים שבחרו במסלול זה ) המציעים ביטוחים ותכניות חיסכון שונות לתקופת הפרישה של גופים עימם יש להם הסכמי הפצה.
ויועצים ותאגידי ייעוץ בעלי רישיון ללא קבלת עמלת הפצה , ונאמנים והמקבלים שכרם מהלקוח בלבד.
יועץ פנסיוני המקבל עמלות הפצה
הבחירה אם לקבל או שלא לקבל עמלות הפצה מטעם הגופים הכלכליים הינה בחירה של היועץ הפנסיוני או חברת הייעוץ. עם זאת, מרגע שהתחייב כך או אחרת, בחירתו תופיע ברישיון העסק שלו ויהיה עליו לדווח לכל מתייעץ, אם הוא מקבל עמלות הפצה, ממי הוא מקבל אותן, על מנת שיידע המתייעץ מהם הגופים אותם מפיץ היועץ הפנסיוני.
האובייקטיביות של יועץ פנסיוני המקבל עמלות הפצה נגזרת מן העובדה שעל פי חוק, גובה העמלות חייב להיות זהה מכל מוצר או תכנית שאותן הוא מציע למתייעץ. עם זאת, ניתן להניח שרוחב היריעה וכמות המוצרים שיציג היועץ בפני המתייעץ לא יהיו זהים לאלה שיציג יועץ פנסיוני בלתי תלוי, שאינו מקבל עמלות הפצה ושכרו מתקבל אך ורק מהתשלום עבור הייעוץ.
יועץ פנסיוני ללא עמלות הפצה יכול להשיג דמי ניהול נמוכים יותר
מעבר לעובדה שהייעוץ הוא שלם ונרחב יותר כאשר הוא מתקבל על ידי חברת יועצים שאינה מקבלת עמלות הפצה מטעם אף גוף במשק, חשוב לציין כי יועצי פנסיה אשר אינם מקבלים עמלות הפצה יכולים להשיג למתייעצים שלהם דמי ניהול נמוכים יותר, מכיוון שהם עצמם אינם מהווים "נטל כלכלי" על הגופים הפיננסיים ואין להם עלויות נוספות (כמו תשלום עמלות) בגין הלקוח שהם מצרפים. לכן, טווח המו"מ הוא נרחב יותר ועלויות ההצטרפות והניהול בדרך כלל יהיו זולים יותר כאשר ההפניה מבוצעת מטעם יועץ פנסיוני שאין לו קשר עם החברה המבטחת ושאין ביניהם הסדרי תשלומים ועמלות.